פסק-דין בתיק ת"ק 007934/04

טענות התובעת :

התובעת שבפני הכניסה את רכבה לטיפול במוסך הנתבעת באמצע שנת 2003, עקב תקלה במערכת ההצתה. בסופו של אותו יום, הודיע מר דניאל בראל לתובעת שהרכב תוקן. היא לקחה את הרכב מהמוסך, אך לטענתה - כעבור 3 שבועות חזרה התקלה שבגללה פנתה לנתבעת. היא פנתה שוב לנתבעת, אלא שלדבריה - מר בראל התייחס אליה מאד לא יפה. לפיכך לקחה את הרכב למוסך המרכזי של פז'ו וסיפרה להם על הבעיה. לדבריה, נאמר לה במוסך שהחלק שאמור היה להיות מוחלף כלל לא הוחלף. לפיכך חזרה אל הנתבעת, שנעתרה לבקשה להחליף את החלק. כעבור 3 שחודשים, החלה התובעת להריח ריח של דלק בתוך הרכב, ריח שהלך והחריף. לפיכך פנתה שוב למוסך המרכזי, לדברי התובעת, בבדיקה במוסך המרכזי התגלה, כי הפח מתחת למושב האחורי ברכב מוצף דלק, שפרץ מחור שנקדח במוסך הנתבעת, על ידי מי מעובדי הנתבעת בעת שניסו לתקן את התקלה הקודמת. בעקבות זאת, פנתה שוב לנתבעת, שזימנה אותה לצורך ביצוע התיקון. הנתבעת הודיעה לתובעת שהחור תוקן והתובעת לקחה את הרכב. כעבור ארבעה חודשים, שוב חשה התובעת בריח הדלק ושוב הוצף המושב האחורי ברכבה בדלק. התובעת פנתה שוב למוסך הנתבעת ונתבקשה להשאיר את הרכב במוסך לצורך טיפול. ואולם, כאשר הגיעה בסוף היום למוסך, נתבקשה על ידי מנהל הנתבעת להשאיר את הרכב ליום נוסף, ואז "נמאס לה". היא לקחה את הרכב למוסך המרכזי, שם נאמר לה שהחלפת מיכל הדלק תעלה כ-3,600 ש"ח, ושכדאי לה לתקן את המיכל מיידית, בשל הסכנה שבנסיעה במצב הקיים. התיקון אמור היה לעלות 350 ש"ח והתובעת התקשרה לנתבעת וביקשה שתשא בעלות התיקון (לא ההחלפה), אך מנהל הנתבעת הסכים להשתתף בסך של 250 ש"ח בלבד. התובעת ממשיכה ומפרטת את המשך השלשלות הענינים הממושכת למול הנתבעת, ואין צורך לחזור על הפרטים. התובעת מסכמת, כי "חוצפתו של הנתבע [מנהל הנתבעת] חצתה כל גבול אפשרי מבחינתי" (וזאת לאחר שהתובעת ניסתה לערב את איגוד המוסכים, שהשיב לה בכתב ביום 11.5.04, שמנהל מוסך הנתבעת אינו מעונין בדין ודברים עם מחלקת פניות הציבור של האיגוד, ולאחר שהיתה התערבות גם של אחראי מחוז פתח תקוה במשרד התחבורה, אליו פנתה התובעת) ולפיכך הגישה תביעתה זו. בתביעה היא דורשת עלות החלפת מיכל הדלק (3,600 ש"ח), הפסד 6 ימי עבודה (1,200 ש"ח), עלות תיקון מיכל הדלק שבוצע ולא הועיל (350 ש"ח), עלות הדלק שדלף (500 ש"ח) ופיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לה עקב התנהגות הנתבעת ומנהלה.

טענות הנתבעת :

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה ולא הופיעה לדיון הראשון. לפיכך, ניתן נגדה פסק דין בהעדרה. טענות ההגנה נלמדות רק מהבקשה לביטול פסק דין (בקשה שנענתה) ומדברי נציג הנתבעת בדיון השני, שכן כתב הגנה לא הוגש גם לאחר ביטול פסק הדין.

לטענת הנתבעת, התקלה שטופלה אצלה היתה תקלה במערכת ההצתה ברכב התובעת, מערכת הנמצאת בקדמת הרכב, ואילו מיכל הדלק נמצא מאחור, כך שלא יתכן שעובדי הנתבעת הם שגרמו לנזק במיכל הדלק ברכב התובעת. לתמיכה בגרסתה, צירפה הנתבעת את כרטיס הטיפולים ברכב התובעת, המראה כי הרכב לא טופל מאחור.

דיון והכרעה :

יצויין, כי לאחר שניתן פסק דין לטובתה (במעמד צד אחד), החליפה התובעת את מיכל הדלק ברכבה, ביום 27.8.04, בעלות של 3,107 ש"ח.

מאחר שהשאלה המרכזית הינה אם הנזק למיכל הדלק ברכב התובעת נגרם כתוצאה מפעולה שעשתה הנתבעת (או מי מטעמה), הועבר התיק לקבלת חוות דעת מומחה, שמונה מטעם בית המשפט, בהסכמת הצדדים. השמאי אליהו אגרנט נתן חוות דעתו בתיק, וכמוסכם - הכרעתו בשאלה הנ"ל, כמו גם בשאלה מה הפיצוי הראוי לנוכח ההוצאות שנגרמו לתובעת, אם יגיע למסקנה שהנתבעת אחראית לנזק - הינה סופית, ועל סמכה ניתן פסק דין זה.

מר אגרנט עיין בכל החומר שהוצג לו, זימן את התובעת עם רכבה לבדיקה, זימן את הנתבע וערך תחקיר במוסך המרכזי של פז'ו בבני ברק (מוסך "שרודר"), שם שוחח עם מפקח השירות של המוסך.

מסקנת המומחה היתה, כי הנזק למיכל הדלק נגרם, אכן, על ידי הנתבעת, או מי מעובדיה. לפיכך, קובע המומחה, היה על התובעת לאפשר לנתבעת להחליף את המיכל, וקיימים מיכלי דלק זהים, משומשים, שאין כל מניעה להשתמש בהם, שעלותם זולה בכ-50% מעלות המיכל החדש. לכן מגיע המומחה למסקנה, כי הנזק הישיר שנתבעת צריכה לשאת בו הוא בסך 50% מעלות המיכל החדש (בסך 1,554 ש"ח) וכן תיקון מיכל הדלק הפגום (350 ש"ח), בסך כולל של 1,904 ש"ח.

סיכום :

אני מקבלת במלואה את חוות דעת המומחה לענין הנזקים הישירים שנגרמו ברכב התובעת, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,904 ש"ח.

בנוסף, אני קובעת שהנתבעת, אשר לפי מסקנת המומחה גרמה לנזק במיכל הדלק - היתה צריכה לטפל בנזק שגרמה למיכל הדלק כראוי, מיד עם פניית התובעת אליה. תחת זאת, היא התנהגה שלא כראוי, מאחר שבמקום לקבל על עצמה אחריות לנזק ולתקנו, העדיפה להתמקח ולהתווכח עם התובעת, תוך התנערות מאחריותה ומחובתה לתת שירות. בשל כך, אני מקבלת באופן חלקי את תביעת התובעת בנושא אובדן ימי עבודה ועגמת נפש, ומחייבת את הנתבעת לשלם לה סכום נוסף של 2,500 ש"ח.

בסך הכל תשלם הנתבעת לתובעת 4,404 ש"ח, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה (5.7.04) ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 700 ש"ח ובנוסף - להשיב לתובעת את הסכום ששילמה למומחה, כשסכומים אלה צמודים למדד ונושאי ריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשחרר לטובת התובעת את הסך של 2,500 ש"ח שהפקידה הנתבעת בקופת בית המשפט ביום 16.11.04. סכום זה יקוזז מהסכום שפסקתי לעיל והנתבעת תשלים את היתרה.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום ג' ב אדר ב, תשס"ה (14 במרץ 2005) במעמד הצדדים הנ"ל.